נפלנו לא נשברנו, זכינו בגדול!

לכולם היה ברור שאין קבוצות קלות ברבע גמר ליגת האלופות וההגרלה זימנה לסיטי מפגש מול ליברפול, הקבוצה היחידה עד אותו שלב שהצליחה לנצח את סיטי בליגה, הגרלה קשה ביותר בעיקר לאור העובדה שהמפגש הראשון נקבע ל4/4 באנפילד – אצטדיון שבו סיטי לא הצליחה לנצח כבר כמעט 15 שנה. פפ בחר לעלות עם הרכב מפתיע ביותר. השינוי הראשון היה סיפסולו של ראחים סטרלינג שהציג יכולת לא מספיק טובה במשחק הליגה באנפילד ובמקומו פתח אילקאי גונדואן (במקור משחק בעמדת הקשר האחורי) בצד ימין. השינוי השני והתמוהה יותר היה בהגנה כאשר הקפטן וינסנט קומפני פתח במרכז ההגנה יחד עם אוטמנדי ובעמדת המגן השמאלי תופקד אמריק לאפורטה שהצטרף לקבוצה רק בינואר האחרון. המשחק נגמר בתבוסה קשה 3-0 כאשר כל הקבוצה הציגה יכולת חלשה ביותר ולא הצליחה להוציא אפילו בעיטה אחת למסגרת השער של ליברפול. אבל לשחקנים אין יותר מידי זמן לנוח כי הפנים למשחק הבא בשבת הקרובה – דרבי ביתי אבל לא סתם דרבי, דרבי שאפשר לזכות בו רשמית באליפות נגד היריבה השנואה.

התפאורה היתה מושלמת, אצטדיון מלא עד אפס מקום, תצוגת עידוד מרשימה ביותר, מרחק נגיעה מהאליפות והזדמנות נהדרת לכפר על תצוגת השפל מול ליברפול ולזכות באליפות דווקא נגד יונייטד.  הדרבי התחיל בצורה הכי טובה שיכלנו לחלום עליה, בדקה ה25 שער נפלא של הקפטן האהוב וינסנט קומפאני שחוגג בלי הפסקה. תוך 5 דקות כבר נהייה 2-0 לסיטי מרגלי אילקאי גונדואן שכובש שער יפהפה אחרי בישול של ראחים סטרלינג. תחושה שהמשחק הולך להסתיים בתבוסה קשה לצד האדום של העיר ובחגיגה תכולה בסוף הערב. סיטי הגיעה לעוד 2/3 מצבי הבקעה בטוחים אך סטרלינג וגונדואן בהחטאות ענקיות לא הצליחו להגדיל את התוצאה ולסגור את הסיפור כבר במחצית. הסיפור של המחצית השנייה היה שונה לגמרי, שחקני הסיטי כאילו לא עלו לשחק ושחקני יונייטד לעומת זאת עלו בכל הכח והצליחו להשלים מהפך כואב ולדחות את הזכייה של הסיטי בגביע האליפות לפחות בשבוע אחד.
הדרבי נגמר ועכשיו מתחילים להתכונן למפגש הגומלין בבית נגד ליברפול. התחושה בקבוצה היתה מעורבת – מצד אחד 2 הפסדים קשים ומאוד משמעותיים אך מצד שני אמונה גדולה שעם הכח שהקהל הביתי נותן לשחקנים ניתן לשנות את רוע הגזרה ולעשות מהפך. שוב אצטדיון, שוב עידוד מטורף והפעם השער הראשון של הסיטי הגיע אפילו מאוד מוקדם – כבר בדקה השנייה גבריאל חסוס דחק פנימה אחרי בישול נפלא של ראחים סטרלינג. הינה נראה שאפשר לעשות את זה, כל מה שצריך זה 3-0 ומגיעים להארכה. סיטי המשיכה לחפש את השער ה2 ובדקה ה__ גם הצליחה להשיג אותו מרגליו של לירוי סאנה, אולם השופט בהחלטה ביזיונית פסל את השער בטענה לנבדל למרות שהכדור הגיע אליו משחקן ליברפול ג'ימס מילנר. הקבוצה יורדת להפסקה בעצבים ופפ שהעיר לשופט הורחק ליציע, עוד מכה קשה לקבוצה. אירוע זה השפיע קשות על השחקנים ובנוסף ליברפול שהתגוננה במשך כל המחצית הראשונה עלתה למחצית השנייה בשיטה שונה והחלה גם לצאת קדימה מידי פעם ואף הצליחה להשיג את שער השיווין שלמעשה סגר את הסיפור של הסיטי בליגת האלופות לעונה זו. המשחק נגמר 2-1 משער של מי אם לא מוחמד סאלח.

שוב הפנים קדימה, הליגה עדיין לא נגמרה והגיע הזמן לחזור למסלול הניצחונות. סיטי יוצאת ביום שבת למשחק חוץ קשה בלונדון מול טוטנהאם בוומבלי. התחושות בקבוצה מאוד קשות, האכזבה בליגת האלופות ופסספוס ההזדמנות להבטחת האליפות יכלו להכניס את הקבוצה לסחרחורת. חשש ממשי ממכה שתפגע בקבוצה. המחצית התחילה בשליטה דומיננטית של סיטי ובדקה ה22 חסוס הכניס את הראשון ושלוש דקות לאחר מכן כבר נהיה 2-0 אחרי שגונדואן כבש מפנדל שלא הגיע לסיטי כיוון שהעבירה של הוגו לוריס על סטרלינג בוצעה מחוץ לרחבה. טוטנהאם הצליחה לצמק ל2-1 בדקה ה42 ועכשיו הכל פתוח. האם סיטי תוכל להתגבר ולקום מהמכות שהיא ספגה בשבוע וחצי האחרונים? האם שוב היא תאבד יתרון ותסיים את העונה בטעם מר?  לא ולא! אז אמנם טוטנהאם עלתה למחצית השנייה בכל הכח והגיעה גם פה ושם למצבים ליד השער של אדרסון אך לא הצליחה להשיג את השוויון, סיטי הגיעה למצב מדהים של ראחינם סטלינג שהשכיב מספר שחקני הגנה ושלח את הכדור אל עבר השער אך בלמה של טוטנהאם שעמד קרוב לשער הצליח להרחיק רק לקרן שאחריה סטרלינג כבר לא פספס וקבע את תוצאת הסיום - 3-1. סיטי חוזרת לנצח ויכולה לזכות באליפות כבר למחרת במידה ויונייטד תפסיד באולד טרפורד לווסט ברום  הממוקמת במקום האחרון בטבלה. תסריט קצת דמיוני אבל בפרמייר ליג ראינו כבר שהכל יכול לקרות. בדקה ה73 ווסט ברום כובשת ומצליחה לשמור על היתרון הקטן עד לסיום המשחק.

זהו! זכינו! האליפות שלנו! אז למרות ההדחה הכואבת מליגת האלופות ולמרות ההפסד בדרבי העונה הזאת מסתיימת באליפות ענקית. עונה נהדרת שבה השחקנים של פפ הציגו כדורגל מרשים ביותר, כדורגל שמח עם המון שערים, שיאים שנשברו ועוד ימשיכו להשבר כי הליגה עדיין לא נגמרה, הרמוניה ופרגון מושלם בין השחקנים, חדר הלבשה שמח והכי חשוב התואר הגדול בזירה המקומית – אליפות הפרמייר ליג. לפי דעתי דווקא שלושת ההפסדים שהיו לנו מדגישים את העצמה של האליפות הזאת. במשך העונה דרסנו כמעט את כל הקבוצות, לא היתה קבוצה אחת שלא ניצחנו לפחות פעם אחת, הפער מהמקום השני עצום, הפרש השערים מטורף! עכשיו נשאר רק לחגוג ולהשתפר עוד לקראת השנה הבאה שבה כמובן יהיה הרבה יותר קשה להצליח לשמור על התואר והכי חשוב להגיע כמה שיותר רחוק בצ'מפיונס ואולי אפילו לזכות בתואר הנחשק.